אטילה (אופרה)
 מתוך "The Illustrated London News", 1948 | |
| איור של סצנה מתוך הצגת האופרה בתיאטרון הוד מלכותה; מתוך "The Illustrated London News", 1948 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מלחין | ג'וזפה ורדי |
| לבריתן |
טמיסטוקלה סולרה  |
| תאריך יצירה |
ספטמבר 1846 |
| סוגה | דרמה לירית |
| שפה | איטלקית |
| מספר מערכות | 3 ופרולוג |
| זמן התרחשות העלילה | אמצע המאה ה-5 |
| מקום התרחשות העלילה | אקוויליה, ובקרבת רומא |
| תפקידים | |
  | |
אטילה (בכתיב לטיני: Attila) היא אופרה בפרולוג ושלוש מערכות מאת המלחין ג'וזפה ורדי ללברית מאת טמיסטוקלה סולרה, המבוססת על המחזה "אטילה, מלך ההונים" (Attila, König der Hunnen) מאת פרידריך לודוויג זכריאס וורנר. הופעת הבכורה התקיימה ב-17 במרץ 1846, בתיאטרון לה פניצ'ה בוונציה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ורדי קרא מאמר של מאדאם דה סטאל בו תיארה את המחזה של וורנר. לאחר זמן מה פנה אליו הלבריתן אנדראה מאפאי (מי שכתב מאוחר יותר את הלברית של הבנדיטים) והציע לו לכתוב אופרה בנושא הברברים. ורדי החליט לאמץ את הרעיון ופנה אל הלבריתן פרנצ'סקו מריה פיאבה כדי שיכתוב את הלברית לפי תסריט של ורדי עצמו. כשהתוצאה לא הייתה מספקת, פנה ורדי לסולרה, אך מאחר שזה לא השלים את המערכה השלישית חזר ופנה ורדי לפיאבה כדי שישלים את האופרה.
האופרה התקבלה יפה, והוצגה בלונדון לראשונה ב-1848 (תיאטרון הוד מלכותה), ובניו יורק בשנת 1850. האופרה לא מוצגת הרבה, אך מדי פעם זוכה להפקה. קיימות בשוק גם מספר הקלטות וביצועים בווידאו.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרולוג
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמונה ראשונה - חורבות העיר אקוויליה
- המון ההונים, ניצחו זה עתה בקרב, ומהללים את מלכם אטילה. אולדינו מציג בפני מלכו קבוצה גדולה של בתולות שבויות משלל המלחמה. אודבלה, מנהיגת קבוצת הנשים שנלחמו בעוז לצד אבותיהם ואחיהם, מתריסה כפי ההונים ושואלת אותם מדוע נשותיהם נותרות בבית בזמן המלחמה. אטילה, המוקסם מיופייה ומופתע מהאומץ שהפגינה מציע לה את חרבו ומציע להן להצטרף אל פמלייתו. אודבלה לוקחת את החרב, אך בכוונתה לקחת את החרב לידיה כדי שתוכל לנקום את מות אביה בידי אטילה. הנשים נשלחות אל המחנה. הגנרל הרומי אציו, מגיע ומבקש להתקבל אצל אטילה. הוא מציע את עצמו לשירותו של אטילה במערכות הבאות, בתמורה לשליטה באיטליה. אטילה מכריז על אציו כבוגד בעמו, ואומר לו כי הוא מתכוון לכבוש את איטליה כולה ללא עזרתו.
- תמונה שנייה - לגונה לחוף הים האדריאטי, מיקומה העתידי של ונציה
- במקום מתגוררים נזירים בבקתות על עמודים. כאשר ספינה מגיעה ובה ניצולים מאקוויליה, הם מקבלים אותם בשמחה ומציעים להם להצטרף ולהרחיב את העיר. בין הניצולים נמצא פורסטו, השקוע במחשבות עגומות על אודבלה השבויה באקוויליה, אך עד מהרה מתעודד ומעודד את הסובבים להתחיל בבניית העיר החדשה.
מערכה ראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמונה ראשונה - יער בקרבת מחנה ההונים
- אודבלה מקוננת על מות אביה ופורסטו אהובה, בחושבה כי האחרון מת אף הוא. פורסטו מגיח בין העצים, ומאשים את אודבלה בבגידה. היא דוחה את טענותיו ואומרת כי היא מתכוונת לעשות מעשה יהודית - לנהוג בידידות באויב ואז לפגוע בו. בחרב שנתן לה אטילה היא מתכוונת לנקום את נקמת המולדת ונקמת האב. השניים נופלים זה על צווארי זו.
- תמונה שנייה - האוהל של אטילה
- אטילה מתעורר בבהלה משנתו, ומספר לאולדינו על חלום הבהלות שחלם - הוא עומד בשערי רומא, וזקן לבוש לבן מזהיר אותו לבל יעז לכבוש את רומא עיר האלים. כשעולה הבוקר נרגע אטילה, ומורה להתחיל את המצעד הצבאי לכיוון רומא. כשהמצעד מתחיל נשמעת שירה, ותהלוכה של נערות רומיות לבושות לבן שרות מזמור כנסייתי, ובראשם צועד האפיפיור לאו הראשון. אטילה נרעד - זהו אותו זקן שראה בחלומו. אטילה כורע בפני האפיפיור ומכריז כי הוא מוותר על תוכניתו לכבוש את רומא.
מערכה שנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמונה ראשונה - מחנה אציו, בקרבת רומא
- אציו מקבל מכתב מהקיסר ולנטיניאנוס המכריז על ברית השלום שנכרתה עם אטילה וקורא לו לשוב לרומא. אציו מאוכזב, ונזכר בעברה המפואר של האימפריה, לפני היותה מונהגת בידי הקיסר הצעיר. אציו חולם להשיב את גדולתה של האימפריה הרומית על כנה. משלחת ממחנה אטילה נכנסת להזמין את אציו לחגיגה במחנה ההונים לכבוד הברית שנכרתה. בין המזמינים נמצא פורסטו המחופש. כאשר השניים נותרים לבד, מספר פורסטו לאציו כי בערב ימות אטילה, וכי על הכוחות הרומאים להיות בכוננות לתקיפת ההונים, שללא מנהיג לבטח יובסו במהירות.
- תמונה שנייה - מחנה אטילה
- ההכנות לחגיגה בעיצומן. פורסטו מספר לאודבלה כי הצליח לשכנע את אולדינו להטיל רעל לכוסו של אטילה ובכך להביא למותו. כאשר אטילה מרים את הכוס בכוונה לשתות, מזהירה אותו אודבלה כי המשקה מורעל. פורסטו מואשם בהכנסת הרעל, והוא מועבר לחזקתה של אודבלה. אטילה אסיר תודה לאודבלה ומכריז כי ישא אותה לאישה. פורסטו מקלל את אודבלה שבגדה, אך היא מבריחה אותו, ומתכוונת לבצע את הנקמה במו ידיה.
מערכה שלישית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יער בין מחנה אציו ומחנה אטילה
- פורסטו ממתין לאולדינו לשמוע על המתרחש במחנה אטילה. אולדינו מגיע ומספר כי אטילה עומד לשאת את אודבלה לאישה, וכי היא מובלת כעת אל אהלו. פורסטו משתולל בזעם, ומורה לתת את הסימן לכוחות הצבא להסתער על מחנה ההונים. אולדינו מנסה להרגיע אותו, כשאודבלה מופיעה. פורסטו מקלל אותה נמרצות על בגידתה אך אודבלה מתחננת כי יאמין לה. אטילה מופיע ומגלה את הבוגדים, אודבלה דוקרת אותו עם חרבו, והשלושה מכריזים כי הנקמה הושגה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לברית מלאה של האופרה באיטלקית
- רשימת אריות באתר aria-database.com
- תווים להורדה באתר פרויקט ספריית התווים הבינלאומי IMSLP
| האופרות של ורדי | |
|---|---|
|